מרכז גישור
צור קשר
ספריית מאמרים >> גישור משפחה >> נקודת מפנה בתהליך הגישור בגירושין

נקודת מפנה בתהליך הגישור בגירושין

נקודות מפנה בתהליך הגישור בגירושין - להטות אוזן ל'קולם' של הלקוחות.

ד'ר אורנה כהן, נעמי דטנר MSW, אהרון לוקסנבורג MSW .

מאמר זה מסכם מחקר איכותני חלוצי שמתאר את חווית הליך הגישור בכלל ונקודות מפנה בתהליך בפרט, מנקודות מבט של הקליינטים.
המחקר התבסס על 14 ראיונות עומק שנותחו על פי עקרונות ה - Grounded Theory
תוך שימוש בגישת ה'ניתוח ההשוואתי' כדי לגלות תמות מרכזיות ביחס להבנת חווית הגישור בקרב זוגות שהיו שרויים בהליך גירושין וכן כדי לחשוף נקודות מפנה משמעותיות בתהליך.
מניתוח הראיונות עולה כי הגורמים העיקריים שסייעו או עכבו את בני הזוג להגיע להסכמות היו ערכיהם האישיים, וגורמים מערכתיים הקשורים למבנה המערכת המשפטית ולמערכות התמיכה.
המרואיינים אף הצביעו על תפקיד המגשר כצד שלישי נייטרלי כמו גם על תחומי עבודתו
במערך תפקידים אקספרסיביים ואינסטרומנטליים.
חידושו המרכזי של המאמר הינו בחשיפת 3 נקודות מפנה בתהליך שאפשרו את הנעת ההידברות: התפתחותה של תובנה אישית, התפתחותה של אמפטיה כלפי הצד השני, הכרה של הפחד מהתגובות וההתנהגויות של עצמי, חשיפה לאיום או לאולטימטום, שינוי זווית הראיה בסיטואציה תוך מיקוד על אינטרסים חדשים.
לסיום, סומנו כיוונים תיאורטיים והוצעו השלכות מחקריות וקליניות.


בשנים האחרונות נכתב רבות על תהליך הגישור, איכויותיו, חשיבותו ותרומתו למי שבחרו בדרך זאת ליישב את המחלוקת במשפחתם.
הגישור הוא אחד מבין מספר מנגנונים ליישוב סכסוכים [Alternative Dispute Resolution]
וביניהם התדיינות בבית משפט, היוועדות לפשרה, בוררות, הערכה מקדמית, משא ומתן ועוד.
תפישת העולם בבסיס דרך זאת גורסת כי לאנשים ישנה היכולת ליישב סכסוכים בכוחות עצמם ולהגיע להסכמות בנושאים השנויים במחלוקת ביניהם, תוך הידברות. במהלך תהליך הגישור הסכסוך בין המעורבים מיושב ל פי צרכיהם היחודיים של הצדדים וזאת בשונה מתהליך משפט אדברסרי שמטרתו להכריע בסכסוכים על פי זכויותיהם המוכללות של הצדדים כפי שהן נקבעו בחוק ופסיקה.
בוש ופולג'ר [1997Bush & Folger,] מאמינים כי הגישור יכול לאפשר שינוי במבנה היחסים בין ברי-פלוגתא, השינוי יתאפשר כאשר יקרו שני תהליכים הדדיים: העצמה והכרה
[Empowerment & Recognition.] משמעות הדבר, העצמה של הצדדים והכרה אישית של כל אחד בצרכים ובאינטרסים של השני. ביטוי מסוים להעצמת היחיד היא מתן אפשרות לבטא את צרכיו, רצונותיו ורגשותיו. ביטוי רגשות מאפשר לצדדים שליטה בסיטואציה ועוזר להם להבין את עצמם ואת אחרים [Grillo, 1996].
מודל זה הולם במידה רבה את תהליך הגישור במשפחה, בו מוקד ההתערבות הינו האינטרסים והצרכים של הצדדים. ולכן נמצא כמתאים ביותר במצבים בהם בין הצדדים לסכסוך קיימים יחסים מתמשכים. היות וכך, אחד התחומים המרכזיים בו התפתח הגישור בארץ ובעולם הוא בתחום המשפחה. עולם המשפחה מאופיין ביחסים מתמשכים, הסכסוך נתפש בין הצדדים כאירוע אחד מיני רבים ברצף היחסים שלהם על פני הזמן. סמכות קבלת ההחלטות היא של הצדדים וההתייחסות לקונפליקט במשפחה היא מנקודת מבט תהליכית. חיי המשפחה התחילו לפני הקונפליקט וימשיכו אחריו.
מרבית העבודות שנערכו בשנות השמונים, העשור הראשון של השתרשות הגישור התמקדו בלקוחות. מטרתן הייתה הסברה ושיווק של הגישור כדרך ליישוב סכסוכים, לצורך כך, איסוף הנתונים נערך בשיטות מחקר כמותיות. שיטות אלו מעשירות בידע חשוב אך חד ממדי.Hann& Kleist, 2000]
מחקרים אלו עסקו בשביעות רצון כללית מהתהליך [Kelly & ;Jones & Bodtker, 2000;Duryee,1992;Sullivan, Schwebel & Lind, 1997,] מוכנות לשוב לגישור במידה ויתעורר צורך בעתיד Davis & Roberts, 1988] ] מוכנות להמליץ לאחרים על תהליך הגישור [Kelly, 1989; Kelly & Gigy, 1989; Kelly & Duryee, 1992], הוגנות התהליך [Pearson, 1991] שביעות רצון של נשים לעומת גברים לגבי יכולתם להפיק תועלת מהליך הגישור [Kelly & Duryee, 1992; Pearson, 1991 פינס,גת,טל, 1999:Cheung & Kwok, 1999].
כמו-כן עסקו מחקרים בבדיקת יכולת הגישור לעזור לבני זוג להגיע להסכם ומידת מימושו. בנקודה זאת, חשוב להבחין כי היקף ההסכם מלא או חלקי, קשור לאופי ההצטרפות לגישור באם ההליך חויב על ידי בית המשפט או שהיתה זאת יוזמה וולונטרית של בני הזוג [Pearson & Toennes, 1982; Walker & McCarthy, 1991; Swenson, 1992; Whiting, 1992], מידת ההיענות ליישום ההסכם Menzel, 1991]], חסכון בעלויות כלכליות [Swenson, 1992] והפחתת המעמסה מבתי המשפט [[McIssac, 1985.
בעשור השני, בשנות ה- 90 , עבודות המחקר נסובו בעיקר סביב תחומי עבודת המגשר ומיומנויותיו. בתקופה זו, התעמק המחקר בנושאים ייחודיים של הליך הגישור כמו תקשורת בהליך הגישור Rudd, 1996]], מקום הילדים [Guerra & Elliott 1996; Beck & Biank, 1997 ], אלימות במשפחה [Imbrogno & Imbrogno, 2000 Pearson,1997], גישור בהקשר הבינ-תרבותי Howard et al., 1999] ], פיתוח סטנדרטים מקצועיים לגבי העוסקים בגישור במשפחה Bagshaw,1999]].
נראה כי תחום הגישור נמצא עדיין בראשית דרכו המחקרית. יחד עם זאת, אנו סבורים כי מסתמן שלב חדש, בו ישנה מוכנות להטות אוזן ל'קולם' של הלקוחות ולהבין את החוויה שהם עברו.
דרך זו של מחקר הולמת את הנחות היסוד של הגישור המדגישים מתן הזדמנות ללקוח למצות את להביע את עצמו ולהשמיע את קולו.
מאמר זה מסכם עבודת מחקר שמטרתה הרחבת הידע שנצבר עד כה לגבי חוויתם הסובייקטיבית של הלקוחות בתהליך הגישור, הכרת הסיבות בגללן בחרו בגישור כדרך התמודדות עם הקונפליקט המשפחתי, הבנת חווית הגישור כמו-גם הצגת ממצאים חלוציים על תפישת הלקוחות את נקודות המפנה המרכזיות בתהליך הגישור במשפחה שאפשרו וקדמו הידברות והסכמות.
במספר מצומצם של מחקרים אמפיריים המתארים את תהליך הגישור ועבודת המגשר, קיימת התייחסות מועטה לתחושות הלקוחות , לציפיותיהם ולתהליך שהניב את שביעות רצון הצדדים. אחת הסיבות לכך היא קושי למדוד תחושות ולכמת תהליכים. הסבר אלטרנטיבי למיעוט המחקרים הוא השלב ההתפתחותי של הגישור שהחל דרכו כ 'גישה', המשיך כ 'התערבות' לקראת היותו מקצוע בפני עצמו. בשלב כזה, העיסוק המרכזי הוא במידת שביעות רצון לצורך שיווק והסברה ועדיין לא בהבנה וניתוח מעמיקים של התהליכים.
יתכן כי קיימת הדדיות בין מוכנות הפונים לחשוף את ניסיונם האישי ונכונות המגשרים לשמוע על חוויית הגישור מנקודת מבטם הסובייקטיבית של הקליינטים.
מאמר זה יציג ממצאי מחקר שבא לענות על שתי שאלות מרכזיות: [1] כיצד חוו הלקוחות את תהליך הגישור? - גורמים מסייעים וגורמים מעכבים. [2] אילו נקודות מפנה בתהליך אפשרו את ההתקדמות לקראת ההסכמות הרצויות?

שיטה.

המחקר מתבסס על ראיון עומק חצי מובנה שערכו מראיינות מטפלות משפחתיות ,סטודנטיות, לקראת סיום תואר שני בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב.
הראיון נערך בבית המרואיין על פי ראשי פרקים שהוכנו וגובשו על ידי המראיינים וכותבי המאמר. כל המראיינות היו נשים, בטווח גילאים בין 35-45: 12 נשואות, 2 גרושות. לכולן ניסיון מקצועי מצטבר של למעלה מ-5 שנות עבודה עם משפחות בקשת רחבה של תחומי המקצוע.

שיטת החקירה והניתוח

מטרת המחקר היתה ללמוד מהנחקרות ולהבין את חווית הגישור כפי שהיא נתפסת על ידם. הכוונה הינה להגיע להבנה סובייקטיבית של התחום הנחקר כשהבנה זאת מבוססת על תגובות ופרשנות הנחקרים. הראיון כלל שאלות כלליות קבועות עליהן ענו המרואיינים. הראיון הפתוח אפשר פיתוח דיאלוג בין המראיינת והנחקרת, התורם ליצירת מגוון רחב של תפישות, רגשות לגבי החוויה המתוארת. הראיונות נותחו בשיטת ה-Grounded Theory
[ [Strauss Corbin,1990 שיטה זאת מתאימה למקרים בהם ההתייחסות הינה לאירועי העבר. השתמשנו בגישת 'ההשוואה המתמדת' לגילוי התימות המרכזיות בראיון. התימות נותחו על ידי עוזרת מחקר, תלמידת פסיכולוגיה בסיום התואר השני. בסיום כל שלב התקיים דיון עם הכותבת הראשונה על התכנים שהועלו.

אוכלוסיית המחקר

המשתתפים נבחרו באופן אקראי על ידי המראיינים , על פי הקריטריונים הבאים:
כל מטפל נדרש לראיין גבר או אישה שהתגרשו בשנה האחרונה לפני קיום הראיון ועברו תהליך גישור, להם ילדים מתחת לגיל 18. לא הייתה הוראה מדויקת לגבי סיום תהליך הגישור; אם הסתיים בהסכם או הופסק והנושאים עברו להכרעה בהתדיינות משפטית.
מבין 14 המרואיינים; 11 נשים ו-3 גברים. 10 נשים וגבר אחד סיימו את תהליך הגישור בהסכם שאושר בבית המשפט. גבר אחד ואישה אחת הפסיקו את תהליך הגישור והיו בעיצומו של תהליך משפטי . שלושה מרואיינים היו עד גיל 35, 9 מרואיינים בגילאי 36-45 ו - 2 היו מעל גיל 45.
6 מרואיינים היו בעלי השכלה מקצועית על תיכונית, 8 רכשו השכלה אקדמאית. המרואיינים עסקו במקצועות שונים; 2 מורות, 3 מנהלי חשבונות, 2 עובדים סוציאליים, 2 מזכירות בכירות,
2 רופאים, מהנדס מכונות, מנתחת מערכות ואיש צבא קבע .
ניכר כי משתתפי המחקר שייכים למעמד סוציואקונומי בינוני/גבוה הו מבחינת ההשכלה והן מבחינת מקצועות העיסוק.
לכל המרואיינים לפחות ילד אחד עד גיל 18; ל - 5 היו ילדים עד גיל 6, לחמישה , היו ילדים בני גילאי 7-15 , ל- 3 , מתבגרים בגילאי 16-18 ול -1, היו ילדים בוגרים [מעל גיל 19]. בכל המקרים פרט לאחד, הילדים היו בחזקת האם, כולם נהנו מהסדרי ראיה סדירים ויציבים עם ההורה עמו לא התגוררו. היוזמה לגירושין הייתה ברובה של הנשים - 9 מרואיינות, ב - 4 מקרים, היוזמים היו גברים, יוזמה משותפת לגירושין נמצאה במקרה אחד בלבד.

מהלך איסוף הנתונים

ראיונות עומק פרטניים נערכו בבתי הנבדקים, לאחר קבלת הסכמתם לקיום הראיון ולהקלטתו. אורך הראיון היה כשעתיים וחצי בממוצע. המרואיינים נתבקשו לספר את סיפור תהליך הגירושין: כמו-כן נשאלו שתי שאלות פתוחות: כיצד חוו את תהליך הגישור - גורמים מסייעם ומגורמים מעכבים. ומה היו נקודות המפנה בתהליך.
שאלות אלו התפתחו לדיאלוג בין המראיינות למרואיינים, במהלכו התקבלה תמונה רחבה על תהליך הגישור. החומר שהוקלט ותומלל היווה בסיס לעבודת המחקר.

ניתוח הנתונים כלל שלושה שלבים:
שלב א' - ניתוח פתוח - OPEN CODING
סיווג הנתונים על פי המושגים והתכנים המרכזיים שעלו בהקשר לכל אחת מהשאלות.
חווית המרואיינים את תהליך הגישור - הועלו 23 נושאים מרכזיים.
נקודות מפנה בתהליך הגישור - אותרו 5 נושאים מרכזיים.
שלב ב'- ניתוח נושאים - EXILE CODING
לאחר קריאה נוספת של הראיונות כמענה לשאלת המחקר הראשונה לגבי חווית המרואיינים את תהליך הגישור הסתמנו 15 תימות . לגבי שאלת נקודות המפנה בתהליך - הסתמנו 3תימות מרכזיות; תובנה אישית, איום ואולטימטום, שינוי זווית הראיה של בני הזוג [התמקדות בילדים ולא במבוגרים].
שלב ג' - Core Categoriesקטגוריות 'ליבה'
לאחר קריאה נוספת, שלישית, של הראיונות לפי התימות שאותרו בשלב השני, הסתמנו 4 קטגוריות עיקריות שכללו את תפיסת המרואיינים את תהליך הגישור:
גורמים הקשורים בבני הזוג, גורמים הקשורים למבנה תהליך הגישור, גורמים מערכתיים, גורמים הקשורים לעבודת המגשר.
ביחס לנקודות מפנה בתהליך - נשארו 3 קטגוריות מרכזיות שהועלו בשלב ב'.:
התפתחותה של תובנה אישית, חשיפה לאיום ולאולטימטום. שינוי זווית הראיה של הסיטואציה תוך מיקוד על אינטרסים חדשים.
הממצאים יוצגו ויודגמו בעזרת ציטוטים מייצגים, שיופיעו בצורתם המקורית, כפי ששוכתבו מתוך הראיונות. בסוף כל ציטוט יופיע מספר הראיון בסוגריים. בתחילת כל פרק יועלו הנושאים שלדעת המרואיינים סייעו בקידום ענייניהם ולאחר מכן, נושאים שלדעתם היוו מכשול.

מ מ צ א י ם - ראה נספח א ' - סכום הממצאים על פי הקטגוריות המרכזיות.
שאלת המחקר הראשונה : חווית תהליך הגישור - גורמים מסייעים וגורמים מעכבים.
הגורמים העיקריים שסייעו או עכבו את בני הזוג בדרך להסכמות הנם : ערכיהם האישיים של בני הזוג, אופי תהליך הגישור , היבטים מערכתיים ו דרכי עבודת המגשר.
ערכים אישיים של בני הזוג בבחירת הגישור כדרך ליישוב מחלוקות
באו לידי ביטוי בשתי סוגיות: סדרי קדימות בהתייחסות לצורכי הילדים או המבוגרים.
'הגורם שהכי סייע זה ההבנה שהלכה עמנו לאורך כל הדרך שהילדים יסבלו יותר, אם נהפוך אותם לכלי משחק בסכסוך גילינו גמישות שהתהליך יהיה ללא קרבות כדי שילדינו לא יסבלו' [12].
לדעת אחת המרואיינים הגורם שעיכב את התהליך נבע מכך שלא הייתה 'התחשבות מספקת בצורכי המבוגרים - '...לא היינו צריכים להתחשב רק בהם [הכוונה לילדים] ולא רק להבין אותם' [1]
המרואיינים הציגו רצון לקחת אחריות על ההחלטות, ולא להפקיד החלטות משמעותיות בידי צד שלישי כדוגמת שופט או דיין.
'רציתי לקחת אחריות , למצוא פתרונות... אני האחראית הבלעדית על ההחלטות כי אנחנו קבלנו אותם... היום אני נהנית מהאחריות המוטלת עלי...' [5]

2. אופי תהליך הגישור
תהליך הגירושין הינו תהליך רגשי במהותו הכולל בחובו גם אלמנטים משפטיים. סיומו הפורמלי הוא בהסכם שמפריד מחד את השותפות הכלכלית ממונית שהיתה נחלת העבר ומגדיר מאידך את השותפות וההבנות אודות ההורות בעתיד. ביישום הבנה זו בתהליך, ההיבט המשפטי והרגשי באו לידי ביטוי: ברכישת ידע לגבי החוק, במתן מקום להבעת רגשות בד בבד עם התקדמות המשא ומתן, בהכנת הנתונים על ידי בני הזוג ובמפגשים נפרדים בין כל אחד מהם לבין המגשר. חלק מהמרואיינים ציינו שהגורמים שעכבו את התהליך היו ירידה לפרטי פרטים שהשפיע על אורך התהליך.
שילוב מרכיבים טיפוליים ומשפטיים: 'החוק כבסיס להסדר, זימנה עו'ד לחלק מהפגישות..' [5], 'העובדה שיכולנו לבטא את רגשותינו, סייעה לשנינו.' [3]
הדרך היתה באמצעות פגישות נפרדות. 'כשהגענו למבוי סתום, או כדי לדון בסוגיה רגישה במיוחד, היא זימנה אותנו למפגשים נפרדים.'; 'בשיחות הנפרדות אפשר היה להתפרק... אני חושבת שמגשר צריך להרגיש... להיות רגיש למה ששני בני הזוג עוברים...'[6].
ראוי לציין כי הפער בין הציפיות למציאות הוליד ביטויי אכזבה. האופי המתואר של המפגשים נתפש אצל אחדים כגורם מעכב ומכשיל - נטען כי לא היה מספיק מקום לביטוי הרגשי, התהליך היה ארוך ומתיש ובמהלכו דובר על פרטים מיותרים; 'בפנטזיה זו הייתה הזדמנות לשוחח עם דני . בפועל הגישור לא נתן מקום לביטוי רגשות, היה ענייני מדי.' [4]
התהליך נבנה בשלבים, ויצר מחוייבות של הצדדים לקיומו: 'הגישור התנהל בשלבים... הבהרנו את תחומי ההסכמה ואי ההסכמה והחלטנו אילו סוגיות תגושרנה' [12] 0
'מה שתהליך הגישור תרם זה בעיקר שהוא ידע שפעם בשבוע יש מקום שבו מדווחים מה קורה' [2].

3. היבטים מערכתיים
שני סוגי מערכות המשיקות לחיי בני הזוג השפיעו על יכולתם להתמודד עם תהליך הגישור; המערכת החוקית ומערכות התמיכה הפורמליות והבלתי פורמליות:
המערכת החוקית : החוק מהווה, לעיתים, עבור בני הזוג מסגרת וגבולות לקבלת החלטות; 'גורם שסייע הוא העובדה שפעלנו בהתאם לחוק שנהוג בארץ, לפחות בעניין של הרכוש המשותף' [5].
. תמיכת מערכות בלתי פורמליות ופורמליות: כמתואר במחקרים, משפחת המוצא והחברים מהווים מקור ממנו שואב האדם המתגרש כוחות להתמודדות.
'נעזרתי באבי שעמד כסלע איתן מאחורי ולא לחץ שנצא למלחמה' [7]; 'למזלי יש לי משפחה תומכת שמוכנה לעזור לי בכל עת' [11].חברים: 'נעזרתי רבות בחברה שעברה גישור ובהסכם שעשתה' [7]. היו שפנו לעזרה מקצועית: 'הטיפול האישי שהתחלתי זה בעצם מה שעזר לי לעכל ולהמשיך קדימה' [13].

4. תפקיד המגשר כצד שלישי
גישתו המקצועית של המגשר ומיומנויותיו מהווים גורם מרכזי בקידום או עיכוב התהליך.
בעיקר הגישה המקצועית המכוונת לצורך ולרצון של בני הזוג לשלוט בתהליך תוך לקיחת אחריות על חייהם, כמו כן ההבנה והצורך של בני הזוג לדאוג לרווחת הילדים.
מהנתונים עולה כי המרואיינים התייחסו לתפקיד המגשר כצד שלישי המסייע לבני זוג ביישוב הסכסוך וכממלא תפקידים אקספרסיביים ואינסטרומנטליים.
העצמת בני הזוג ומתן חיזוק על בחירה בגישור כדרך לפתרון הקונפליקט בכל שלב בתהליך. דרך זאת היוותה מנוף להמשך ההדברות; 'המגשרת נתנה לנו תחושה שיש לנו כוח ניכר בתהליך והגדילה כל הסכמה אליה הגענו' [12]. ]; 'הרבה פעמים רציתי שהיא תיתן תשובות. רציתי דברים ברורים, אבל היא אמרה שאנחנו צריכים להחליט בעצמנו וזה היה קשה'[6
יצירה אוירה טובה; 'האווירה הרגועה והלא מאיימת עזרה לנו לבטא את המשאלות ולהוציא את הטוב שבנו' [3]. עזרה ליצור ת תקשורת בין בני הזוג; 'עזרה לנו להקשיב אחד לשני..'
יכולת בני הזוג לתקשר זה עם זה הנו אלמנט מרכזי בהצלחת הגישור. המרואיינים חוו את תפקיד המגשר כמאפשר תקשורת כזו, בעיקר באמצעות פיתוח ערוצי הקשבה וקונפרונטציה בתכנים כואבים; 'היא סייעה לכל אחד מאתנו להקשיב לנימוקי האחר ודאגה שלא יופעלו מניפולציות רגשיות שנועדו ליצור לחץ' [12]; 'המגשר לימד אותנו משהו שלצערנו לא ידענו במהלך שנות נישואינו וזה להקשיב ולשוחח אחד עם השני ולהגיע במשותף לפתרונות' [3]; 'נכון שהיו פעמים שהתפרצתי מילולית וגם פיזית ושתקפתי אותו עם מגהץ, אבל הוא הוציא אותי מדעתי' [11];
תפישת המגשר כמקבל ומכיל את רגשות וקשיי בני הזוג; 'אני הרגשתי שהוא מבין את הקשיים שלי אתה, הוא קלט את החששות שלי' [10].
כאשר המגשר לא מילא תפקיד זה, הובעה אכזבה; הייתה 'ציפייה שאפשר יהיה לשחרר רגשות ואכזבה מכך שזה לא התרחש' [4]. 'הוא לא הגיב לסערת רגשות, נתן לנו לשפוך ואחר כך אמר שכדאי להתרכז בהסכם' [9];
נושא מרכזי שעבר כחוט השני בין כל הראיונות היה מידת הנייטרליות בה נקט המגשר ובאיזו מידה ניטרליות זו סייעה לבני הזוג להתקדם בתהליך.
עמדת המגשר באה לידי ביטוי בקבלה והעדר שיפוטיות לתכנים שהועלו, ובנקיטה/ואי נקיטת עמדה אישית לגבי פרטי ההסכם; 'היא קבלה אותנו כמו שאנחנו, ללא חריצת דין ושיפוטיות אך עם חום , הבנה וקבלה' [12]; 'המגשרת הייתה בצד של שנינו ופעם אחת, כשהרגשתי שהייתה בצד שלו, היא עזרה לי להבין שלעזור לו, פירושו לעזור לשנינו ולקדם את התקשורת בינינו' [3]; לעומת זאת, 'אחד הגורמים שעיכבו זה שהיא ישבה כמו בול-עץ והייתה מאוד פסיבית' [7]
המגשר שינה את שינוי נוסח הדיון מסוגיות השנויות במחלוקת לבעיות; 'היא הציגה את הסוגיות השנויות במחלוקת כבעיות שיש למצוא להם פתרונות והדגישה שלכל בעיה יש מספר פתרונות ובמקום שכל צד יתבצר בעמדתו וידחה את עמדת צד השני, ניתן להגיע לפתרונות חדשים המקובלים על שני הצדדים' [2]; 'היא כיוונה אותנו להגיע לאיזו שהיא הסכמה איפה לוותר, לאן ללכת, איך ללכת'[1] במהלך השיחות נתן פתרונות יצירתייםL]. נותן פתרונות יצירתיים; 'היא הראתה לנו שניתן להגיע לפתרונות חדשים, בו כל צד יקבל חלק ממה שרצה, זה יצר רצון להגיע לפתרונות חדשים ויצירתיים [12]. ןבחן אלטרנטיבות3]. 'הוא הראה לנו מה היתרונות והחסרונות של כל אלטרנטיבה' [4 יעץ וספק אינפורמציה
'היא נתנה לנו מידע על צרכים ורגשות של ילדים בתהליך גירושין והתשובות האפשריות של ההורים לשאלות ילדיהם'[3]; 'מתן אינפורמציה לגבי דיני חלוקת רכוש, לגבי תהליך הפרידה - האינפורמציה שלה הייתה לנו קו מנחה' [6].
היו משתתפים שהביעו אכזבה מתפקידיו הקוגניטיביים של המגשר ; 'חוסר אמון' - 'עבדו עלי, היו צריכים להגיד לנו שאנו לא מתאימים ושלא נוציא כל כך הרבה כסף' [2]; 'כאשר הוא לא לחץ עליה לחתום על ההסכם, הרגשתי שהוא בוגד בי ולא ממלא את התפקיד שבגללו פנינו אליו' [10]; 'הגעתי להסכם מוגבל בלבד וגם הוא לא בתוקף' [2].

נושא שלישי: נקודות מפנה בתהליך

המרואיינים הציגו נקודות מפנה שסייעו להם להגיע להסכמה שרוכזו ל - 3 קטגוריות:
התפתחותה של תובנה אישית; 'כשהבנתי שאין סיכוי שהיא תישאר איתי, לכן החלטתי לשנות את הקונספציה ולהביט קדימה יותר מאשר לעתיד' [12]; 'ברגע שהיא לא חתמה והוא לא יכול לשכנע אותה, הבנתי שאין ברירה שהכל תלוי רק בי: אם אני רוצה להציל את עצמי אז אין ברירה צריך לפעול. היום, בדיעבד, אני מבין שרק בגלל התהליך שעברנו בהצלחה הצלחתי להחליט ולפעול למען עצמי' [10]. היבט נוסף של התובנה האישית היתה התפתחותה של אמפטיה כלפי הצד השני; ' ...הבנתי פתאום את הפגיעה שלו ואז יכולתי למתן את הכעס שלו...' [5]; '...פתאום כשיכולתי לראות את כל הקושי שלו, עזר לנו לצאת מהתקיעות' [6]; 'בפגישה השלישית התחלתי לשים לב גם לצד שלה, אני חושב שאפילו התקרבנו אחד לשני, כך יכולנו לפתור את הבעיות' [13].
כמו גם הכרה של הפחד מהתגובות וההתנהגויות של 'עצמי' 'נקודת המפנה הייתה הפיצוץ שחל לאחר כשני שליש של הפגישות. זה היה מבהיל וטלטל אותי, לא רציתי שזה יקרה שוב' [7] המרואיינת נפגשה עם עצמה בתכנים ובנקודות שלא רצתה להיות בהם שוב.
2. חשיפה לאיום ולאולטימטום. מרוץ הסמכויות בין שתי רשויות המשפט בישראל והמשמעויות של האלטרנטיבות השיפוטיות גורמת לאנשים לחשוש שבן הזוג ינצל זאת לצרכיו ובכך תאבד השליטה על התהליך. הבנה זאת תוך כדי התהליך מסייעת, לעיתים, לבני הזוג להגיע להסכמות המצופות; 'להגיד לך שלא היו קטעים של איום מצדי, זה לא היה נכון. אני הבהרתי לו שאם לא ישתף איתי פעולה, אני הולכת לבית משפט ודורשת את החזקת הילדים' [6]; 'פחדתי שילך לבית הדין הרבני' [8].
3. שינוי זווית הראיה של הסיטואציה תוך מיקוד על אינטרסים חדשים; 'נקודת מפנה אחרת הייתה שזווית הראיה תתמקד על טובת הילדים ורווחתם במקום על טובתנו ורווחתנו האישית' [12]]

דיון

ממצאי מחקר זה מתארים מנקודת מבטם של המתדיינים את הגורמים שסייעו או עכבו את התקדמות המתדיינים בתהליך הגישור וכן את נקודות המפנה שהיוו זרז להסכמות הרצויות.
נקודת מפנה הנה הזמן בו אדם בוחן את הדרכים אליהן הוא יכול לפנות, האם להמשיך ולהחזיק בעמדותיו המוחצנות ומוקצנות , שהיוו את כרטיס-הביקור שלו בפתיחת המשא ומתן, או האם הוא מסוגל לצעוד לקראת תהליך של הגדרת הצרכים החיוניים לעתידו ולעתיד ילדיו.
נקודות המפנה בתהליך והוגדרו על ידי המרואיינים: תובנה אישית, מבחן המציאות ועבודת המגשר.
תובנה אישית - הבנה שנבעה מתהליכים פסיכולוגיים אישיים ובינאישיים שאדם חווה בתהליך הגישור. תהליכים אלו אפשרו ליחיד להבין ולדאוג למגוון צרכיו ובמקרים מסוימים, אף סייעו לו לראות במקצת את צורכי בן-הזוג עמו הוא התדיין.
מבחן המציאות [Reality Testing] - הפנמת המידע על המציאות החוקית והפרקטית בממד של עלות מול תועלת ושימוש באינפורמציה זאת כמסגרת וגבולות לגיבוש החלטות אישיות.
עבודת המגשר, שאפשר לשני האלמנטים הראשונים להתרחש במהלך המפגשים.
האלמנטים שאופיינו כתובנה אישית, מחזקים אמפירית, עקרונות תיאורטיים במהות הגישור על פי הגישה ה-טרנספורמטיבית. של בוש ופולג'ר [1997Bush & Folger,] המאמינים כי הגישור יכול לאפשר שינוי במבנה היחסים בין ברי-פלוגתא, השינוי יתאפשר כאשר יקרו שני תהליכים הדדיים: העצמה והכרה [[Empowerment & Recognition.] משמעות הדבר, העצמה של הצדדים והכרה אישית של כל אחד בצרכים ובאינטרסים של השני. ביטוי מסוים להעצמת היחיד היא מתן אפשרות לבטא את צרכיו, רצונותיו ורגשותיו. ביטוי רגשות מאפשר לצדדים שליטה בסיטואציה ועוזר להם להבין את עצמם ואת אחרים [Grillo, 1996].
במחלוקת הקיימת בספרות ביחס למקום הרגשות בתהליך הגישור, גישה זו, כחלק מתהליך של עיצוב היחסים, מחזקת את המצדדים במתן מקום לרגשות הסוערים הנלווים לתהליך הגירושין לעומת הגישה הקונקרטית מצומצמת של בניית הסכם הגירושין. מאמר על רגשות
בבסיס גישת ההעצמה וההכרה קיימת ההנחה כי לא די באוורור רגשות [venting] הקשורים למצב האישי והבינאישי החדש, אלא הבנה של רגשות כל אחד של עצמו,והכרה באלו של הצד השני.
מבחן המציאות שהביא להתקדמות הנו במישור הרציונלי, הבנת המפה המציאותית והחוקית בתוכו מתקיים המשא ומתן , סטנדרטים חיצוניים, קריטריונים, עקרונות על פי אמות מידה שאינן בהכרח קשורות לסכסוך בין הצדדים; חוק, תקדימים, מנהגים, עקרונות, משאבים כספיים, זמן, ידע. זהו עולם תוכן שפועל במישור הרציונאלי.
עמדות הצדדים מנוגדות לעתים קרובות, הצדדים מניחים שבשל ניגוד העמדות, קיים ביניהם גם ניגוד אינטרסים. אין זה תמיד כך. מאחורי כל עמדה, קיימת קבוצת אינטרסים ומספר אופציות לפתרון , המאפשרות סיפוקן. ראייה רחבה המאפשרת הסתכלות מעבר לעמדות אל האינטרסים המניעים אותן, חושפת פתרונות אלטרנטיביים שהם הנותנים מענה לאותם אינטרסים.
ניתן לציין את התקדמות בני הזוג לעבר הסכמות במחלוקות כרצף ספירלי, הבנה אישית היכן כל אחד מהם נמצא, באמצעות הבעת רגשות, הגדרה אישית, העצמה ויכולת לראות את מקום בן הזוג, וכן ראיית ההיבט המציאותי-פרקטי של המשפחה המסוימת ושל חוקי מדינת ישראל . עבודת המגשר אמורה לאפשר כל זאת.
המגשר הנו 'קהל אוהד' להיווצרות תהליך המאפשר לצדדים להגיע לנקודת מפנה בעקבותיו יתרחש שינוי . הוא מנסה לעמוד על האינטרסים והצרכים האמיתיים של ברי-הפלוגתא וליצור שפה משותפת חדשה ביניהם.
המגשר מסייע לכל אחד מהצדדים לראות כיצד שינוי מצדו שלו יתרום לשינוי גם בתגובת הצד השני ובהמשך, תגובה אחרת של הראשון. המגשר מסייע לכל צד להגדיר ולהתוות אסטרטגיה משלו שתסייע לו במימוש האינטרסים החשובים לו. בבסיס עמדות הצדדים עומדים צרכים, דאגות, שאיפות ופחדים. תפקיד המגשר לחשוף את אותם צרכים, סיבות, מדוע , לצורך מה של כל צד. ככל שיותר אינטרסים ייחשפו, יגדל הסיכוי למצוא להם מענה במסגרת ההסכם.
היבט שקבל חיזוק בממצאי המחקר מציין כי אחד הכלים המרכזיים בעבודת המגשר היא האמפטיה. קוהוט [1978,Kohut] טוען כי אמפטיה, פירושה הכרה ספציפית ומדויקת את נקודת ראותו הסובייקטיבית, המורכבת של הזולת, ולבטא זאת באופן שהזולת ירגיש שהובן. האמפטיה היא הכלי באמצעותו אנו מבינים את החוויה הסובייקטיבית של הצדדים.
קוהוט אצל אורנשטיין [Kohut, 1978] מסביר כי אמפטיה היא ביסודה קוגניטיביות ומכוונת באופן ספציפי לתפיסת המורכבות של מצבי קושי וקונפליקט.
באמפטיה אנו קולטים את החוויה, מקשיבים להדים שהיא מעוררת בנו, בודקים באמצעותה ובעזרת מעורבותו של הזולת את מורכבות החוויה. הזולת מגלה את עצמו בתווכינו כאילו מצא חלקים שלא היה מודע להם, שאבדו לו.
קוהוט [1977 Kohut,] טוען שדווקא תיאור התפיסה המורכבת שהגענו אליה מוביל לשינוי בעמדתו של הזולת או לשינוי תפיסתו את הבעיה או את הסיטואציה. הבנת נקודת ראותו של הזולת אינה נותנת לו גיבו להמשיך ולהתבצר בעמדתו אלא להפך, גורמת לו לשנותה. עובדה זאת מבליטה את ההבדל בין אמפטיה, במשמעותה הרווחת, כהבנה וקבלה של עמדת הזולת לבין אמפטיה במשמעותה הקוהוטיאנית, הבנת המורכבות הספציפית של האדם השרוי בקונפליקט ללא שיפוט ערכי של קבלה או אי קבלה, הזדהות או אי הזדהות.
מבחינה יישומית, הדגש על היבטים רגשיים בתהליך, כפי שעולים במחקר זה, מחזק ממצאי מחקר אחרים המציגים בעלי מחלוקת רבים שמצאו ערך רב בעיבוד ודיון עם איש מקצוע של רגשות שחוו במהלך הגירושין. [McKarty et al, 1991; Walker, 1991] ממצאים אלו קוראים לחשיבה על עיצוב תפקיד המגשר ויכולתו לאזן בין הנושאים המהותיים שבסכסוך לתהליך הרגשי אותו חווים אנשים במעבר הגירושין. שאלה זו מתקשרת לדילמה, האם מגשר בגירושין חייב התמחות מיוחדת וידע ספציפי בנושא משפחה במשבר בצד מיומנויות גישור, דהינו בתהליכי פתרון בעיות בקונפליקט באופן בונה, ומקדם, ממקד ומכוון. לדעתנו, ידע בתחומים אלו עשוי לסייע למגשר ביכולתו לבטא אמפטיה ולהגדיר מחדש את השאלות במצבי קונפליקט הגירושין.
הבחירה המוצעת לבני זוג בתהליך גירושין, בין התדיינות משפטית לתהליך הגישור, מעלה לא אחת את השאלה, מדוע הגישור היא החלופה היותר טובה עבורם ליישב את הסכסוך ביניהם.
ממצאי מחקר זה מצביעים על שני אלמנטים מרכזיים הקשורים למערכת הערכית של בני הזוג: הצורך לשלוט בחייהם, לא להפקיד החלטות קרדינליות בידי אדם זר - שופט/דיין וכן הבנה שזוהי הדרך הטובה ביותר במצב זה, לרווחת הילדים.
ניתוח הראיונות נעשה באמצעות ה-Grounded Theory המאפשרת למידה על תפיסת תהליך הגישור על-ידי הלקוחות, תפקיד המגשר ונקודות מפנה בתהליך, נקודות שניתן לאתרם רק בדרך האיכותית.
יחד עם זאת למחקר זה מספר מגבלות. מקריות המדגם מקשה על יכולת ההכללה של ממצאים אלה למקרי גישור אחרים.
כל הראיונות נערכו על-ידי נשים. על-אף שכולן היו נשות-מקצוע ותיקות ומנוסות, לכל אחת היו דרכים משלה להגיע לאינפורמציה. יתכן ואוריינטציה טיפולית מיוחדת של המראיינות או דרך ניתוח של עוזרת המחקר הביאו לתוצאות המתוארות.
מחקרים נוספים, ראוי שישוו תפיסת הלקוחות בין גישור וולנטרי לגישור מנדטורי והשוואת התהליך של מגשרים ממקצועות שונים. [דוגמא: עו'ד, מטפלים] כמו-כן מעניין היה לעקוב אחר הלימה ופער בין מגשרים ומגושרים באותו תהליך גישור.
מומלץ גם כי מחקרים עתידיים יתעמקו בתהליך עצמו, בנקודות מפנה, בהרחבת הידע וההבנה כיצד נגרם שינוי, אם בדרך של ראיון המגשר או בראיון המתדיינים באמצעות דיווח אישי שיטתי, אם בניתוח תהליך גישור כתיאור מקרה [Case Study], אם בתיאור תהליך גישור שלם שצולם בוידאו ואם בצפייה על-ידי שני צופים בתהליך גישור In Vivo Kressel & Pruitt,1989]]
ניתן לערוך ולהבנות מחקר כמותי מתוך נתוני מחקר זה לגבי אלמנטים בתפקיד המגשר. יצוין גם כי מגשרים שחיזקו את בחירת המתגרשים בגישור , קידמו את התהליך.
נראה לנו כי ניתן להשתמש בדרך זאת של העצמת הלקוחות אף בתהליך מחקרי. יתכן כי ניתן היה להעצים עוד יותר את המשתתפים, להשתמש בראיון אינטראקטיבי עם הנחקרים וליצור דיאלוג עם הלקוחות לאורך כל המחקר; בגיבוש שאלות המחקר, בניתוח הנתונים ואף בתיקוף ממצאי המחקר עם הנבדקים.
תהליך כזה היה סוגר מעגל, מבחירת המשתתפים את תהליך הגישור ,עמידה על הנושאים החשובים להם ועד לשיטת מחקר מעצימה באמצעות שיתופם בתהליך המחקר, קריאת הראיונות, עזרה בארגון החלק התיאורטי וגיבושם לכלל פרספקטיבה תיאורטית. דרך זאת, היה בה כדי לבסס יחסי שותפות משמעותיים בין המחקר ובין האוכלוסייה בתוכה הוא מתקיים.

R E F E R E N C E S

פיינס,א. גת,ח. טל,א. [1999] הבדלי ג'נדר בגישור לגירושין. שיחות, 13, 231-239
Bagshaw, D., [1999] Developing family mediation standards: An Australian experience. Mediation Quarterly, 16, 389-406
Bush, R., Folberg, J, P. [1997] the promise of Mediation: Responding to conflict through empowerment and recognition. San Fransico: Jossey-Bass, 1994.
Cheung, S, K., Kowk, S., Y,C., [1999] Predictors of divorcing women's use divorce mediation, Journal of Divorce & Remarriage, 31, 37-52
Davis,G., Roberts, M. [1988]. Access to agreement. Milton Keynes, England: Open University Press.
Duryee, M.A. [1992]. Mandatory mediation: Myth and reality. Family and Conciliation Courts Review, 30, 507-518
Grillo, T., [1996] Respecting the struggle: Following the parties' lead. Mediation Quarterly, 14, 279-286
Kelly, J., [1989] Mediated and adversarial divorce: respondents' perceptions of their process and outcomes. Mediation Quarterly, 24, 71-88.
Kelly, J, B., Duryee, M,A., [1992]. Women's and men's views of mediation in voluntary and mandatory mediation settings. Family and Conciliation Courts Review, 30, 34-49
Kelly, J.B. & Gigy, l. [1988]. Measuring client's perceptions and satisfaction. Mediation Quarterly, 19, 43-52
Kohut, H. [1977]. The restoration of the self. New York: International University Press.
Kohut, H. [1978]. The psychoanalyst in the community of Scholars. In P. Orenstein [Ed.], The search for the self [pp. 687-724]. New York: International Universities Press. [original work published 1973].
Kohut, H. [1984]. How does analysis cure? Chicago: University Press.
Kressel, K., and [1997] Practice-relevant research in mediation: Toward a reflective research paradigm, Negotiation Journal, 13, 143-160.
Kressel, K., & Pruitt, D.G. [1989] Themes in the mediation of social conflict. Journal of Social Issues, 41, 179-198
Hahn, R, A., Kleist, D.M., [2000] Divorce mediation: Research and implications for family and couples counseling, Family Journal Counseling and Therapy for Couples and Families, 8, 165-171
Imbrongo, A., R., Imbrongo, S., [2000] Mediation in court cases of domestic violence. Families in Society, 81, 392-401
Jones, T, S., Bodtker, A., [1999] Agreement, maintenance, satisfaction and litigation in mediated and non-mediated custody cases: A research note. Journal of Divorce & Remarriage, 32, 17-30
McCarthy, P., Simon, B., Corlyn, J., & Walker, J., [1991] Family mediation in Britain: A comparison of service types. Mediation Quarterly, 8, 305-323
McIssac, H., [1985] Confidentiality: An exploration of issued. Mediation Quarterly, 8, 99-105
Menzel, K.E. [1991]. Judging the fairness of mediation: Critical framework. Mediation Quarterly, 9, 3-20
Pearson, J., Toennes, N. [1984] A preliminary portrait of client reactions to three court mediation programs. Mediation Quarterly, 3, 21-40
Pearson, J., [1991]. The equity of mediated divorce agreements. Mediation Quarterly, 9, 179-197.
Pearson, J., [1997] Mediating when domestic violence is a factor: Policies and practices in court-based divorce mediation programs. Mediation Quarterly, 14, 319-335
Strauss, A. & Corbin, J. [1990]. Basics of qualitative research: Grounded theory procedures and techniques. New York: Sage Publications
Sulivan, B, F., Schwebel, A, L., Lind, J, S., [1997] Parties' evaluations of their relationships with their mediators and accomplishments in a court connected mediation program. Family and Conciliation Courts Review, 35, 405-417
Swenson, L, C. [1992] Sex and history - The effects of attorney gender, prior mediation and litigation on conciliation court mediation outcomes and parent attitude. Family and Conciliation Courts Review, 31, 64-80
Rudd, J, E., [1996]. Communication effects on divorce mediation: How participants' argumentativeness, verbal aggression, and compliance-gaining strategy choice mediate outcome satisfaction. Mediation Quarterly, 14, 65-78.
Walker , A.J., [1991] Family mediation in England: Strategies for gaining acceptance. Mediation Quarterly, 8, 253-264
Whiting, R, A., [1992] The single-issue, multiple-issue debate and the effect of issue number on mediated outcomes. Mediation Quarterly, 10, 57-74.

נספח א' :

סכום הממצאים על פי נושאים וקטגוריות מרכזיות. לתקן עם הממצאים.
נושא ראשון: חווית תהליך הגישור .
1. ערכים אישיים של בני הזוג בבחירת הגישור כדרך ליישוב מחלוקות
2. אופי תהליך הגישור:
א. שילוב מרכיבים טיפוליים ומשפטיים.
ב. אופי בניית התהליך בשלבים.
ג. מחויבות למסגרת הגישור.
ד. מפגשים נפרדים - ביחד ולחוד.
ה. טיפול בפרטים.
3. היבטים מערכתיים.
א. המערכת החוקית והמסגרת המשפטית.
ב. תמיכת מערכות בלתי פורמליות ופורמליות.
4. עבודת המגשר.
1. תפקיד המגשר כצד שלישי.
א. העצמת בני הזוג.
ב. נייטרליות המגשר.
2. תפקידים אקספרסיביים. ואינסטרומנטליים
1] תפקידים אקפרסיביים:
2] יצירת אוירה טובה.
3] בניית תקשורת בין בני הזוג.
4] קבלה והכלה של רגשות וקשיי בני הזוג.
5] גורם 'מפקח' ממתן ומרגיע.
ב. תפקידים אינסטרומנטליים.
1] מכוון ומנווט משא ומתן.
2] נותן פתרונות יצירתיים.
3] מגדיר וממקד את ההתערבות
4] יועץ ומגדיר, נותן אינפורמציה.

שאלת המחקר השניה: נקודות מפנה בתהליך.

1. התפתחותה של תובנה אישית.
2. חשיפה לאיום או לאולטימטום.
3. שינוי זווית הראיה בסיטואציה תוך מיקוד על אינטרסים חדשים.

נקודת מפנה | כל הזכויות שמורות | קרדיט פיתוח