פתרון קונפלקטים בין אחים בגיל המעבר בסוגיית הטיפול בהורים הקשישים
המאמר הוא תיאורטי ועוסק בפתרון קונפליקטים בין אחים בגיל המעבר בנושא הטיפול בהוריהם הקשישים.
המאמר מתייחס לתופעה החברתית של הזדקנות ההורים והטיפול בהם ע'י ילדיהם כתהליך נורמטיבי בחברה המודרנית שכל משפחה עוברת אותו.
הטיפול בהורים הקשישים מלווה בקשרים רגשיים בין ההורים לילדיהם ובין הילדים לבין עצמם. [הווה אומר האחים], ולכן מעצם טבעו הוא קונפליקטואלי ובעייתי.
המאמר דן במספר גורמים המשפיעים על עוצמת הקונפליקט, תדירותו והמשכיותו ולבסוף פתרונו או אי פתרונו.
הגורמים המשפיעים הם פסיכולוגים, אישיותיים, רגשיים, פילוסופיית חיים של המעורבים בקונפליקט, דת, מין [ג'נדר], מצב כלכלי, סטטוס, ציפיות בלתי מתואמות וחוסר איזון בכוח בין חברי המשפחה.
בין הגורמים העיקריים שמשפיעים על עוצמת הקונפליקט, תדירותו ופתרונו הם טיב היחסים בין האחים לבין עצמם, או בין הילדים להוריהם.
Goetting במחקר שבצעה, מצביעה על ארבע מטלות התפתחותיות שמערכת האחים צריכה לבצע:
- נתינת תמיכה רגשית וחברתית אחד לשני.
- מידת הזיכרונות, התפיסות האמיתות ותחומי העניין המשותפים לאחים.
- היכולת לפתור יריבויות ישנות, מתמשכות וחדשות.
- ניתנת עזרה ישירה להורים המזדקנים ואחד לשני.
- מידת ההצלחה שבה מערכת האחים מתמודדת עם מטלות התפתחותיות אלו, משפיעה באופן ישיר על טיב יחסיהם והתייחסותם אחד לשני בהווה ובעתיד.
כמו כן, התמודדותם עם קונפליקטים בתהליך הטיפול בהוריהם הקשישים קשורה ישירות להצלחתם בהתמודדות עם מטלות התפתחותיות אלו.
Cicirelli טוען שיחסים בין אחים עוברים מספר שלבים התפתחותיים:
- השלב הראשוני הוא השלב ההתחלתי מינקות ועד בגרות.
- השלב השני, הארוך ביותר הוא שלב התחזוקה לאחים, מטלות התפתחותיות שונות: יציאה מהבית, נישואין, לידה, בניית קריירה וטיפול בהורים הקשישים. בתקופה זו האינטנסיביות של היחסים משתנה בהתאם למטלות ההתפתחותיות. רוב האחים שומרים על קשר במידה מסוימת רוב חייהם.
- השלב השלישי, שלב ההתפרקות וההתרחקות. בשלב זה יש ניכור מסוים המביא לריחוק מחלה או מוות במשפחה הגורם להתרחקות ולניתוק היחסים.
Gold מאפיין את יחסיי האחים עפ'י דפוסי התנהגות ומעורבות פסיכולוגית לפי מספר פרמטרים: מידת הקרבה, קבלה, תמיכה רגשית ומעשית, מגע, קנאה ואיבה.
78% של מערכות בין האחים נמצאים בקשר אינטימי ויש בניהם יחסיי נאמנות. 22% הנותרים הקשר בניהם מאופיין בעוינות ואפטיות. הוא מצא שלג'נדר השפעה משמעותית על טיב היחסים בין האחים ובטיפול בהוריהם. יש הבדלים בין בנות אחיות לבנים אחים. Gold מצא שבזוגות שיש בהם אחות, לאחים היה קשר חיובי יותר מזוגות של אחים זכרים. המאמר דן במערכת היחסים בין הורים לילדיהם בשלב הילדות.
מערכת זו נקראת המעגל הראשוני המשפחתי והחברתי של התמיכה הרגשית. בבגרותם המערכת משתנה כאשר האחים יוצרים מערכת משפחתית משלהם ואחיהם והוריהם הופכים להיות המעגל החיצוני ומשפחתם הגרעינית הופכת להיות המעגל הראשוני עבורם. למרות זאת, הקשר בין האחים נמשך, אך באינטנסיביות נמוכה יותר. המאמר דן בדרכים שונות לטיפול בהורים קשישים.
במשפחות מסוימות נוצרת רשת של טיפול, כאשר יותר מאח אחד לוקח אחריות לטיפול. בין אם הילדים יוצרים רשת טיפול או אחד האחים מטפל בהורה יכול להיווצר קונפליקט. הקונפליקט עוסק בשאלות אם בכלל צריך טיפול או לא, סוג הטיפול, נותן הטיפול ודרך הטיפול.
Strawbridge&Wallhagen מצאו ש-40% מילדים בוגרים המספקים טיפול להוריהם דיווחו על קונפליקט חמור עם אח אחר. הקונפליקט מתייחס לעזרה לא מספיקה ומשאבים לא מוגבלים כמו כסף, זמן ואנרגיה.
כמו כן, נמצא שילדים בכל גיל מתייחסים לחיבה שהוריהם נתנו להם, תשומת הלב ונאמנות כמשאבים יקרים. עוינות שעולה מהעדפה מוצדקת או לא, שמקורה בילדות תישאר בלתי פתורה ותעלה מחדש בבגרות ובמיוחד כאשר מתמודדים עם קשיים עתידיים, כמו טיפול בהורה מזדקן.
גורם נוסף המשפיע על הטיפול בהורה הקשיש הוא תבניות משפחתיות שמעורבות בהן גירושים או נישואין מחדש, ועל כן, נוצרות יריבויות שונות בין האחים המשפיעות בעתיד על נכונות הילדים לטפל בהורים הקשישים.
הקונפליקט בין האחים סביב נושא הטיפול בהוריהם יכול להשתנות בתדירות ובאינטנסיביות במשך הזמן.
השפעתם של קונפליקטים המתרחשים בתדירות ובאינטנסיביות גבוהה עלולה להיות שלילית ולהשפיע על תפקוד המשפחה וסיפוק מחיי משפחה בעתיד, אם לא מטפלים בהם בצורה קונסטרוקטיבית.
לפי תיאוריתקנים של תיאוריות הקונפליקט, שינוי הוא בלתי נמנע בקיומם של בני אדם. עם השינוי, מגיעה האפשרות לקונפליקט שהוא דבר נורמלי ביחסים בין אנשים. לטענתם הקונפליקט בפני עצמו הוא לא רע או טוב, אלא, הדרכים שאנשים בוחרים לפתרון הקונפליקט והתוצאה מבחירה זו יכולים להיות רעים או טובים, מקדמים או מעקבים את האנשים בהתמודדותם עם הקונפליקט.
במשפחה ישנן הזדמנויות רבות לקונפליקטים במשך כל שלבי התפתחותה.
נושאים הקשורים בטיפול בהורים קשישים הם רגשיים ולכן מועדים לקונפליקט.
המשפחה מתקשה להתמודד עם פתרונות, ואזי יש מקום למגשר המשפחתי לעזור במציאת פתרונות בסיום הקונפליקט כצד שלישי נטרלי.
כאשר יש בעיות אמוציונליות, פסיכולוגיות, פיננסיות או גנטיות עמוקות, אזי המגשר המשפחתי צריך להפנות את הפונה לטיפול מותאם יותר [פסיכיאטרי, יעוץ, פסיכולוגי].
כמו כן, כאשר צד אחד מהפונים, מפגין התנהגות המלווה בניצול ופגיעה צריך להפנותו לטיפול. כאשר מתחיל תהליך הריפוי בטיפול ומגיעים לאיזון הכוחות, אז אפשר להתחיל בתהליך גישור כפתרון לסיום קונפליקט.
המחברים סבורים שיש מקום לערוך מחקרים השוואתיים בנושא הקונפליקט בין אחים בגיל המעבר בסוגיית טיפול בהורה הקשיש.
לדוגמא: השוואה בין מקרים של ילדים בוגרים בקונפליקט שעברו תהליך גישור, לבין ילדים בוגרים בקונפליקט שלא השתמשו בתהליך גישור כפיתרון ומענה לקבלת החלטה בסוגיית ההורה הקשיש.
התוצאות ימדדו לפי המצב הרגשי והפסיכולוגי של ההורים הקשישים, יציבות מיידית של ההורים, שיפור וירידה בתפקודם והמשכיות באיכות הקשר עם ילדיהם הבוגרים. באותה צורה ניתן להשוות את התוצאות של ילדים בוגרים שישתמשו בגישור כפיתרון לקונפליקטים סביב נושא הטיפול בהורה הקשיש, לעומת ילדים בוגרים שלא השתמשו בגישור ככלי לפיתרון קונפליקטים.
התוצאות ניתנות למדידה ע'י מספר פרמטרים:
- האם ההחלטה שנתקבלה בטיפול בהורים בוצעה או לא?
- האם ההחלטה יושמה או לא?
- איכות ההמשכיות היחסים בין האחים.
- האם קיימת נטייה לפנות לגישור כדרך לפיתרון בעיות הטבעיות במידה ויעלו?
מעשים שינקטו בידי האחים או ילדיהם הקשורים לטיפול בעצמם כאשר יזדקנו ויזדקקו לעזרה.
סיכום
למרות שהקשר בין האחים הוא יחיד במינו, קשר המתאפיין בקרבה וריחוק, קונפליקטים שונים עולים בין האחים במשך כל ימי חייהם.
קונפליקט סביב הטיפול בהורים הקשישים הוא תהליך טבעי ונורמטיבי, כאשר הוא מנוהל היטב הוא מביא לשינוי בונה.
אם אחים אינם מסוגלים להגיע לפיתרון משביע רצון בטיפול בהוריהם אזי, התערבות הצד השלישי חיונית.
למרות שגישור אינו הפתרון היחיד ליישוב סכסוכים ועימותים במשפחה, הוא יכול להיחשב כדרך התערבות שתוביל לסיום הקונפליקט.
גישור מוגבל בזמן ועוסק במציאת פיתרון לבעיות ע'י הצבת מטרות ברורות.
שימוש בגישור מציע לצדדים בקונפליקט אפשרות לאיזון כוחות כאשר לא מעורבים בתהליך בעיות פסיכולוגיות ואמוציונליות משמעותיות המפירות את האיזון.
רווח נוסף לשימוש במגשר כמסייע לפיתרון הקונפליקט הוא הזדמנות למעורבים להשמיע את עצמם ולמצוא אוזן קשבת לבעיותיהם.
תפקידו של המגשר כצד ניטרלי שלישי הוא לעזור לצדדים להישאר ממוקדים, לזהות ציפיות וצרכים, לזהות מכנה משותף, למצוא דרכים שונות לפיתרון בעיות, לחדש מיומנויות תקשורת וליצור מידה מסוימת של שותפות בתהליך קבלת ההחלטות וביצוען.
בנוסף, המגשר צריך להביא את הפונים להבנה שמערכת יחסים דורשת מידה מסוימת של קשר מתמשך ויכולה לתקשר בכבוד ובנימוס למרות פגיעות וחילוקי דעות בעבר.
חשוב לציין שגישור אינו מתאים כפיתרון לכל סיכסוך. חלק מהסכסוכים הם מתמשכים ולכן אינם מתאימים לגישור. כמו כן, אם ישנה היסטוריה ארוכה של קונפליקט רגשי, או אם קיימת התנהגות פוגעת או מנצלת, או הפרעה פסיכולוגית אישיותית, או אין הסכמה של אחד מהצדדים לתהליך הגישור אזי, יש סיכוי שהגישור לא יצליח בכלל או רק בחלקו. לפעמים האלטרנטיבה לסיום הקונפליקט אינה רק בתהליך הגישור, אלא צריך להפנות את הצדדים לטיפול או ייעוץ בהתאם לצורך במשך או אחרי תהליך הגישור. אתית מומלץ שהמגשר לא יעסוק באותו מקרה בטיפול וגישור יחד. לדעתנו, חשוב מאוד לבצע מחקרים בנושא אפקטיביות הגישור ככלי העוזר בפיתרון קונפליקטים בסוגיית טיפול בקשיש ובילדיו הבוגרים. זהו תחום חדש שאליו הגישור נכנס רק בשנים האחרונות, לכן חשוב שיהיו סטנדרטים אובייקטיבים מקצועיים ואחידים שניתן לכמתם וע'י כך לבדוק את מידת הצלחת הגישור ככלי טיפולי. זאת ניתן רק באמצעות מחקרים השוואתיים כפי שהוצע במאמר.
תרגום ועריכה
אורגילית ניר לילי בן ארצי
