הורים הנמצאים בהליכי גירושין או לאחריהם מדגישים תמיד את רצונם
לדאוג "לטובת הילדים"..., "שרק הילדים לא יפגעו"... או "שיפגעו כמה שפחות".
אחת המשמעויות המרכזיות של רצון אמיתי זה של ההורים הוא לחפש את הדרך לעבור את המשוכה הלא קלה של הפרדת ההורות מן הזוגיות והתחברות חדשה של כל הורה כאינדיבידואל לעבודת צוות עם ההורה השני.
המציאות לצערנו, שונה לעיתים. נראה כי על אף הרצון הכן של כל אחד מההורים לשמור על הילדים מפגיעה, הקונפליקט הבין אישי חודר לקשר הורה - הורה והורה ילד, ללא שליטה.
בנסיבות אלו רגשות הכעס והתסכול מקבלים תאוצה, נוצרת תקשורת לקויה, ובעקבותיה תהליך קבלת החלטות מעוות הגורם לכל אחד מההורים להחליט החלטות הוריות ללא תאום עם ההורה השני ולעיתים גם בניגוד להם. התחושה הינה של אובדן שליטה, ההורים אינם מצליחים להידבר ביניהם ומתקשים להפריד בין הזוגיות שתמה וההורות שנמשכת והמשפחה חיה בתחושה של מאבק מתמיד.
במשרדנו פיתחנו מודל עבודה של "תכנון השותפות בהורות" על מנת לנסות ולהתמודד עם הקשיים והמאפיינים שתוארו לעיל. ההתערבות המקצועית היא בתחום המאבק בין ההורים. הקושי שמנסים לפתור מוגדר כשאלה: איך נהיה הורים אחרי הגירושין? תוך מיקוד על האינטרס המשותף - הילדים.
באמצעות התערבות זו נבנית מסגרת לאחריות משותפת של שני ההורים בחיי הילדים. שאלות אשר נידונו בעבר בדרך כלל כשאלות של משמורת וסדרי ראיה מקבלות נופך שונה ונוסף של חלוקת תפקידים, תכנון זמן של ההורים עם הילדים והחלטות על תכנים של הורות וגידול הילדים, כל זאת תוך הכרת השוני בדפוסי ההורות וראית הצרכים והיכולות של כל אחד מההורים.
תהליך התכנון של שיתוף הפעולה וגישור בין ההורים מונחה ע"י מגשר מיומן בעל רקע וניסיון עשיר בתחומי הייעוץ לבני זוג ולמשפחה בתהליך הגירושין. המגשר מזהה את הנושאים שבמאבק, מאבחן את סוג ועצמת הקונפליקט, את הקשיים בהורות, מאפייני מערכות התמיכה, מגדיר מחדש עם ההורים את הנושאים במטרה להגיע לתכנית משותפת ברת ביצוע. כמו כן מוסיף המגשר ידע והדרכה בנושאים הקשורים לילדים.
הגישור זו גישה ייעוצית שנועדה לשמש כאלטרנטיבה למאבקים בין ההורים. תכנית זו מחייבת פניה רצונית של ההורים כדי להסתייע במגשר.
אפשר שתוכנית זו תתבצע בשני מצבים:
